נקודה מהזוהר לפרשת וירא

המספרים של הצדיקים שאברהם אבינו מציין כאשר הוא מבקש על סדום הם מקור להרבה מאוד דרשות והסברים, מדוע אברהם מתחיל בחמישים, מדוע הוא עובר מחמישים לארבעים וחמשה, לארבעים, ואז לשלושים, לעשרים ועשרה... ואז מפסיק לבקש. וכן עצם אופיו של הדיון... הזהר, שעוסק רבות ב"מספרים" על גווניהם השונים, מביא דרשות חשובות ועמוקות על המספרים הללו ועל בקשותיו של אברהם.

הדרשה (מדובר בדרשה המצוטטת מפיו של רב חסדא, בחלק של הזהר הקרוי "מדרש הנעלם", כך שהיא יכולה להיות די מאוחרת בזמן) מתחילה מהאמירה שתמיד כאשר הקב"ה בא לעשות דין ברשעים, הרי שהוא נמלך בנשמותיהן של צדיקים. ואז הנשמה מתחילה לבקש על הרשעים- "אולי יש שם חמישים? שמא נתעסקו הנ' פרשיות של תורה... א"ר אבהו חמישה ספרים הם בתורה, ובכל אחד ואחד נכללים עשרת הדברות, עשרה מאמרות שבהם נברא העולם... הוא חמישים... שמא קבלו עונשם על מה שחטאו בבית דין ונתכפר להם, שנאמר, ארבעים יכנו לא יוסיף... אולי יש ביניהם צדיקים שהשיגו שלושים מעלות... אולי ימצאון שם עשרים, שמא יגדלו בנים לתלמוד תורה ויש להם שכר לעשרת הדברות... פעמיים בכל יום... אולי ימצאון שם עשרה... שמא היו מאותם עשרה ראשונים של בית הכנסת... כל זה יש לנשמת הצדיק לומר על הרשעים, כיון שלא נמצא בידם כלום, מה כתיב וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם...". שוב, מלבד עצם ההעברה של הדיון בין אברהם לקב"ה לדיון כללי, של נשמות הצדיקים עם הקב"ה, הזהר גם דורש את המספרים שאברהם נוקט כמלמדים על מספרים חשובים שיכולים להגן על הרשע מפני פורענות.

הדיון של אברהם איינו רק מקרה מקומי, העוסק באנשים מאוד מסויימים ובמקרה אחד, אלא זה דיון כללי, רחב, שחוזר על עצמו בכל פעם שמגיע דין לעולם ועונש לרשעות. באותו מקום נשמת הצדיקים נושאת תפילה ובודקת וממשמשת היטב היטב אולי ניתן למצוא זכות כלשהיא, אפילו זכות רחוקה כמו הולדת בן שאומר פעמיים ביום עשרת הדברות, כדי להגן וללמד זכות.